פסק-דין בתיק ע"ר 39476-06-12

1.         לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשם כאמל אבו קאעוד מיום 13.5.12. בהחלטה זו מחק הרשם את בקשת המערער להתיר את תיקון כתב ההגנה מטעמו, מאחר שלא הועלה כל טעם מדוע יש לתקנו.

2.         הרקע לערעור:

א.         כתב התביעה הוגש ביום 11.9.11. בכתב התביעה נטען כי המשיב עבד אצל המערער בהיקף של 13% משרה וכי זכויותיו הסוציאליות לא שולמו לו כדין. בין היתר נטען כי לא שולמו לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

ב.         ביום 22.11.11 הוגש כתב ההגנה, ובו טען המשיב כי התובע עבד בהיקף של 9% משרה, כי  עזב במפתיע את עבודתו וכי תלושי השכר לא הונפקו לו בשל בקשתו המפורשת. עוד צוין כי המשיב נתן שירותי ניקיון במקומות נוספים.

ג.          ביום 13.5.12, לאחר כחצי שנה, הוגשה הבקשה לתיקון כתב ההגנה. בכתב ההגנה המתוקן הועלתה הטענה כי בין הצדדים לא התקיימו כלל יחסי עובד-מעביד, וכי נוכח ההיקף המצומצם של שעות העבודה, ושירותי הניקיון שנתן התובע במקומות אחרים - יש לראותו כעצמאי. עוד הדגיש המערער כי התשלום בוצע במזומן בלבד לאור בקשתו המפורשת של המשיב.

ד.         ביום 13.5.12 נדחתה הבקשה לתיקון כתב ההגנה . החלטה זו היא מושא הערעור.

ה.         קדם משפט בפני כב' הרשם נקבע ליום 24.9.12.

3.         טענות הצדדים:

המערער טוען כי הכלל הוא כי יש ליתן לבעל דין לתקן את כתב טענותיו. בכתב ההגנה המקורי נפלה טעות משפטית בתום לב, ומשכך חלף טענה כי המשיב היה במעמד של "משתתף חופשי" נטען כי הוא עובד המערער.  הוספת הטענה בשלב זה לא תפגע במשיב שכן טרם התקיים קדם משפט.

4.         המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור על הסף. הטענות שהעלה המערער בכתב ההגנה המתוקן שונות מהותית מאלה שהועלו בכתב הגנתו המקורי. בעוד שבכתב ההגנה המקורי הודה המערער בקיומם של יחסי עובד-מעביד, בכתב ההגנה המתוקן הוכחשו יחסים אלו. מדובר בשינוי חד וקיצוני בעמדת המערער אשר לא ניתן לו הסבר. כמו כן הטענה כי המשיב הוא משתתף חופשי הועלתה על ידי המערער בעבר (ראו מכתב מיום 20.7.11). אף על פי כן בכתב ההגנה המקורי בחר המערער שלא לחזור עליה.

5.         בהסכמת הצדדים נדון הערעור על פי טיעוני הצדדים בכתב .

6.         הכרעה

            ככלל בתי הדין לעבודה נוקטים בגישה ליברלית לפיה, למעט מקרים חריגים, ייעתר בית הדין לבקשה לתיקון כתב טענות אף אם התבקשה לאחר שהחלה שמיעת הראיות. זאת, כאשר הבקשה הוגשה בתום לב, אינה לוקה בשיהוי ניכר וניתן לפצות את הצד השני בפיצוי כספי. כמו כן על בית הדין לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם מדובר בהוספת עילות מהותיות. אולם בכך לא די. בטרם ייעתר בית הדין לבקשה, עליו להביא בחשבון את האינטרסים של הצד שכנגד וכן אינטרסים ציבוריים. שכן, בקשה המוגשת בשלב מאוחר של ההליך גורמת לאובדן זמן שיפוטי יקר ומונעת ממתדיינים אחרים את גישתם לערכאות (בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי בע"מ IDI , ניתן ביום 15.7.12).

            נבחן זאת בענייננו.

7.         לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי יש לקבל את הערעור. טעמינו יפורטו להלן.

תחילה ייאמר כי הגם שבקשה זו הוגשה כחצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה המקורי, הרי שבקשה זו הוגשה בשלב מקדמי למדי של ההליך, שכן טרם התקיים דיון מוקדם, ולא נקבעו מוסכמות ופלוגתאות בתיק. כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב טענות בשלביו המקדמיים של ההליך, הנטיה היא להיענות לבקשה.

            זאת ועוד. מטרתו של התיקון היא למקד את ההליך בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ולאפשר לכל צד להביא לפני בית הדין את גרסתו במלואה.

8.         בענייננו אכן, לא נטען בכתב ההגנה המקורי להיעדר יחסי עובד-מעביד. ואולם מבין השיטין עולה כי היה קיים ספק, מצד המערער, בדבר קיומם של יחסים אלו (ראו למשל נספח א' לכתבי ההגנה). כמו כן גם בכתב ההגנה המקורי הוכחשו חובותיו של המערער לשלם למשיב זכויות סוציאליות נוכח היקף המשרה המצומצם ועבודתו של המשיב בשירותי ניקיון במקומות אחרים. משכך, יש לאפשר למערער להציג את גרסתו לפני בית הדין גם אם גרסתו זו לא נטענה בכתב ההגנה המקורי.

6.         סוף דבר - הערעור מתקבל.